בילוש

לגור בתל-אביב של שנות הארבעים

כשאנשים יושבים ברוטשילד כדי להרגיש "אין"
וקונים בגדים בשינקין ועוגות ברולדין.
הם לא יודעים בעצם שפעם הייתה פה עיר
בה יכולת להרגיש "אין" גם אם אתה לא צעיר


אמא נולדה לתל-אביב שהייתה
עם מרפסות, עם שוק ועם ים בלי יטבתה
עם ריח מקומי וקצת מהגולה
ערבוביה של געגוע וגם של התחלה


עם קרח למכירה וסוסים עם עגלות
עם שכנים שנכנסים ודלתות לא נעולות
עיר גדולה חיה ונושמת
אז עוד לגיטימי היה אם היא נרדמת......


ומערבוב הצבעים, הקולות והים
קבלנו אמא שהיא מתכון מושלם